08 Jun 2009
סיכום הכנס עם ג’ון דה לאנסי - Q Con 2
John De Lancie
בתחילת השבוע שעבר התקיים בהרצליה כנס בשם “Q Con 2“.
הכנס סבב סביב השחקן ג’ון דה-לאנסי, ששיחק דמות בשם Q בסדרה “מסע בין כוכבים: דור ההמשך” והסדרות שהמשיכו אותה. מדובר בדמות של יצור בעל כוחות בלתי מוגבלים לכאורה, בעל אגו וכריזמה תואמים, ועם עכבות ושליטה עצמית של ילד קטן. לאורך הסדרות הוא הכניס לא מעט פעמים את צוותי הספינות בהן ביקר למצבים קשים לשם בידורו האישי, אבל כשאותם צוותים התגברו (כמובן) על הקשיים שהערים עליהם תמיד ידע להפסיד עם מידה לא מבוטלת של קסם אישי. בשלבים מאוחרים יותר הוא אפילו פונה אליהם מספר פעמים לעזרה.
דה-לאנסי ביקר בארץ עם אישתו, מארני, ובנו (יש לו שני בנים), קיגן, החובב שפות ותרבויות זרות, ולכן לומד ערבית בירדן (ובעבר במצריים). קיגן אמנם אינו נוטה לכיוון המשחק כקריירה, אבל הוא הופיע בפרק אחד של הסדרה כבנו של Q, כשהיה בן 16 (מסתבר שהחוק בקליפורניה דרש ממנו להמשיך בלימודי התיכון, כך שהוא השלים שיעורים באמצעות מורים פרטיים ואפילו ניגש לבחינות באותו זמן). הוא גם חלק כמה רשמים מחוויותיו על הסט, אבל היות ומדובר בפרק שצולם לפני 8 שנים הוא לא זוכר הרבה מאותו פרק. מדובר בפרק בו הופיעה ג’רי ראיין, אז מושא הערצה נשי לגיקים בכל העולם, בצילום עירום קצר. מסתבר שאותו צילום בוצע כשנוכחים רק חברי ההפקה ההכרחיים, וזה לא כלל אותו, ובחלקים מהסצינה בה רואים את שניהם ביחד היא לבשה “חליפת גוף” (חליפה צמודה בצבע גוף שיוצרת אשליית עירום), כך שהוא לא זכה לראות יותר מדי (אני מניח שלנער בן 16 זה גרם תסכול לא-מועט).
כחובב תרבויות קיגן ראיין את הקהל יותר משהקהל ראיין אותו על החברה הישראלית. לדבריו, הוא כבר נוכח שבחדר בו נמצאים עשרה ישראלים יהיו 11 דיעות שונות, שאל על הזרמים השונים בקהילה החרדית ועל חומוסיות מומלצות בישראל.
לדבריו האנשים מהרחוב בירדן או סוריה לא שונים במיוחד מאלה בישראל. אביו סיפר שבסוריה, כשאמרו שהם אמריקנים, אנשים התייחסו אליהם כל כך בחום שבנקודה מסויימת הם סיפרו שהם אירופאים רק כדי שיוכלו לטייל בלי הפרעה.
אישתו של דה-לאנסי גם היא שחקנית (לא שיחקה בתפקידים מוכרים ראשיים) וזמרת (ביצעה קטע מוזיקלי מרשים מאוד בכנס), ופעילה בתחומים אחרים, לרבות יצירה של תוכניות חינוכיות לילדים בעלי קשיים.
חוץ מאותו תפקיד, דה-לאנסי שיחק בעשרות תפקידים אחרים. הוא עוף מוזר בתעשיית המשחק האמריקנית. בניגוד לשחקנים אחרים החולמים על תפקיד ארוך בסדרה מצליחה, דה-לאנסי מקפיד שלא להשקיע יותר משלושה חודשים בפרוייקט בודד.
למרות שהדמות שהוא שיחק במסע בין כוכבים היא אחת מהדמויות המוכרות ואהובות בסדרה, הוא שיחק אותה רק ב-12 פרקים - לאורך כל הסדרות השונות, מה שמלמד משהו על הנוכחות שלו על המסך. בין השאר הוא גם שיחק תפקיד חוזר בסדרה סטארגייט ולאחרונה הופיע בכמה פרקים (לרבות פרק סיום העונה) של סדרת הדרמה Breaking Bad בהצלחה כזו שביקשו שיחזור לפרקים נוספים בעונה הבאה.
חוץ מתפקידי אורח בסדרות וסרטים, דה-לאנסי מטפח קריירה מצליחה בבימוי של אופרות וקריינות-ליווי ליצירות מוזיקות (לאחרונה סיים קריינות לפיר-גינט של גריג). את ההכשרה הקלאסית קיבל מהבית, מהוריו. הוא החל בבימוי של יצירות סימפוניות, אבל היות והחופש התאטרלי ביצירות כאלה מוגבל למדי, מכרים ייעצו לו לעבור לאופרות שהן יותר ממוקדות הופעה-בימתית בהגדרתן. אחד מהרגעים המשעשעים של הכנס נרשם לאחר שסיפר מספר פעמים על הקריירה המצליחה שלו בתחום ונשאל איזו אופרה הוא אוהב במיוחד - התשובה: “אני לא ממש אוהב אופרה”.
דה-לאנסי הוא דמות קצת בעייתית מבחינת מעריצים של סדרה מסויימת. הוא מקצוען המגיע לבצע תפקיד ועושה אותו, אבל מבחינתו מדובר בעבודה בלבד. הרשמים האישיים שלו מתפקידים שונים סובבים סביב חוויית העבודה עם הצוות והבמאי וסביב התפתחות הדמות (במידה ומופיע ליותר מפרק), ולא מסביב להקשר הרחב יותר של הסדרה. למרות שסטרגייט הייתה סדרה מצליחה והוא שיחק בה בכמה פרקים, הוא לא ממש רצה לדבר על התפקיד, כי הרגיש (בצדק) שהדמות לא התקדמה לשום מקום. על אחד מהפרקים האחרונים ששיחק בהם בסדרה “ווייג’ר” סיפר שהרגיש שהצוות עייף ומבצע את התפקידים בצורה מכנית, ושחש שהיו הזדמנויות שלא מומשו לשחקנים לפתח סצינות שהיו בהן. על הצילומים של Break Bad הוא הפליג בשבחים לאחר שסצינה מסויימת בה שיחק צולמה פעם אחר פעם במשך שעות עד שהתוצאה הייתה מושלמת בעיני הבמאי.
למתעניינים בצד הטכני של המשחק דה-לאנסי הוא אוצר בלום של ידע ואנקדוטות. הוא בד”כ מנסה למצוא את האלמנט החסר ולהכניס אותו ליצירה בה הוא מופיע: מסתבר שהדמות של Q הייתה רצינית בהרבה במקור והוא הכניס את האלמנט ההומוריסטי לדמות כשהחליט ליצור דמות שהיא הניגוד המוחלט לדמות של קפטן פיקארד שגולמה בידי פטריק סטיוארט. בפרק אחר יש סצינה בינו לבין וופי גולדברג (עוד שחקנית אורחת שהופיעה בסדרה מספר פעמים), שמגלמת דמות יריבה לדמותו, ושניהם מחווים בידיהם סימנים מוזרים. במשך השנים הוא נשאל בידי מעריצים פעם-אחר-פעם מה משמעות האיתותים האלה, ומדובר רק באלמנט ששניהם החליטו להכניס לסצינה כשחשו שמשהו חסר בה, ולא בחלק מהתסריט המקורי.
בניגוד לצילומים היום, המבוצעים עם מצלמה ידנית, כשהטכנולוגיה מפצה על הרעידות של הצלם, הצילומים בזמנו היו קשים משמעותית, היות והייתה מצלמה בודדת על חצובה או מתקן סטטי כלשהו. הוא הדגים כיצד בסצינה ממוצעת הכוללת ישיבה של חברי צוות הספינה, כשכל פעם חבר צוות אחר מדבר, בעצם צולמו לא פחות משבע סצינות שונות, כשבכל הסצינה מצולמת מחדש מסביב לאותה דמות ובעריכה הכל מחובר לסצינה אחת. אותו סצינה ארכה מספר דקות על המסך, ודרשה שעתיים לצילום. קושי אחר בסדרת מד”ב היה החלפת התלבושות. הדמות ששיחק הייתה מסוגלת להחליף את המראה שלה בנקישת אצבעות. זה דרש ממנו להישאר קפוא לאחר שהקיש באצבעותיו, אז צולם בתמונת סטילס, החליף תלבושת, וחזר לאותו המקום לעמוד באותה תנוחה בה צולם לפני שהמשיכה הסצינה.
הוא גם סיפר על טכניקות אישיות למשחק. בתפקיד מסויים הוא נדרש להסתכל על אהובתו יורדת במדרגות, כשהמצלמה אמורה להתמקד בפניו. התסריט כתב שהוא אמור להיראות “מאוהב”, לא בדיוק הבעת פנים שקל להגדיר. היות ולא לבש תחתונים באותו יום (כנראה שהוא אינו חסיד גדול של הלבשה תחתונה) בתור פיתרון הוא בחר להכניס את ידיו לכיסים ולהביט למעלה במבט של “אני לא לובש תתתונים ואתם לא יודעים את זה”. כנראה שזה עבד…
למרות ההתפתלויות שלו כשנשאל חלק מהשאלות הסובבות סביב מסע בין כוכבים (השאלות השנואות עליו הן אלה המתחילות ב-”what if“), דה-לאנסי בהחלט מתייחס ברצינות לתפקיד שנתן עידוד משמעותי לקריירה שלו לפני כעשרים שנה, ושמאפשרת לו הכנסה-צידית נאה מכנסים כמו זה הישראלי (כמובן שבקנה מידה גדול בהרבה). הוא בקשר עם לא-מעט שחקנים ובמאים מהסדרה, לרבות רוברט פיקרדו שביצע איתו קריינות לדיסק פסקול מהסדרה ולאונרד נימוי (”ספוק”) איתו הייתה לו חברת הפקה. הוא ומשפחתו מאוד פתוחים וחברותיים והוא מדבר עם מעריצים בגובה העיניים ללא שמץ של התנשאות. הביקור שלו היה חווייה לאוהדי הסדרה, ולדעתי גם מי שאינו ממש צופה בה היה נהנה לשמוע אותו מדבר.
נקווה שיחזור לביקור נוסף בעתיד.
John De Lancie
בתחילת השבוע שעבר התקיים בהרצליה כנס בשם “Q Con 2“.
הכנס סבב סביב השחקן ג’ון דה-לאנסי, ששיחק דמות בשם Q בסדרה “מסע בין כוכבים: דור ההמשך” והסדרות שהמשיכו אותה. מדובר בדמות של יצור בעל כוחות בלתי מוגבלים לכאורה, בעל אגו וכריזמה תואמים, ועם עכבות ושליטה עצמית של ילד קטן. לאורך הסדרות הוא הכניס לא מעט פעמים את צוותי הספינות בהן ביקר למצבים קשים לשם בידורו האישי, אבל כשאותם צוותים התגברו (כמובן) על הקשיים שהערים עליהם תמיד ידע להפסיד עם מידה לא מבוטלת של קסם אישי. בשלבים מאוחרים יותר הוא אפילו פונה אליהם מספר פעמים לעזרה.
דה-לאנסי ביקר בארץ עם אישתו, מארני, ובנו (יש לו שני בנים), קיגן, החובב שפות ותרבויות זרות, ולכן לומד ערבית בירדן (ובעבר במצריים). קיגן אמנם אינו נוטה לכיוון המשחק כקריירה, אבל הוא הופיע בפרק אחד של הסדרה כבנו של Q, כשהיה בן 16 (מסתבר שהחוק בקליפורניה דרש ממנו להמשיך בלימודי התיכון, כך שהוא השלים שיעורים באמצעות מורים פרטיים ואפילו ניגש לבחינות באותו זמן). הוא גם חלק כמה רשמים מחוויותיו על הסט, אבל היות ומדובר בפרק שצולם לפני 8 שנים הוא לא זוכר הרבה מאותו פרק. מדובר בפרק בו הופיעה ג’רי ראיין, אז מושא הערצה נשי לגיקים בכל העולם, בצילום עירום קצר. מסתבר שאותו צילום בוצע כשנוכחים רק חברי ההפקה ההכרחיים, וזה לא כלל אותו, ובחלקים מהסצינה בה רואים את שניהם ביחד היא לבשה “חליפת גוף” (חליפה צמודה בצבע גוף שיוצרת אשליית עירום), כך שהוא לא זכה לראות יותר מדי (אני מניח שלנער בן 16 זה גרם תסכול לא-מועט).
כחובב תרבויות קיגן ראיין את הקהל יותר משהקהל ראיין אותו על החברה הישראלית. לדבריו, הוא כבר נוכח שבחדר בו נמצאים עשרה ישראלים יהיו 11 דיעות שונות, שאל על הזרמים השונים בקהילה החרדית ועל חומוסיות מומלצות בישראל.
לדבריו האנשים מהרחוב בירדן או סוריה לא שונים במיוחד מאלה בישראל. אביו סיפר שבסוריה, כשאמרו שהם אמריקנים, אנשים התייחסו אליהם כל כך בחום שבנקודה מסויימת הם סיפרו שהם אירופאים רק כדי שיוכלו לטייל בלי הפרעה.
אישתו של דה-לאנסי גם היא שחקנית (לא שיחקה בתפקידים מוכרים ראשיים) וזמרת (ביצעה קטע מוזיקלי מרשים מאוד בכנס), ופעילה בתחומים אחרים, לרבות יצירה של תוכניות חינוכיות לילדים בעלי קשיים.
חוץ מאותו תפקיד, דה-לאנסי שיחק בעשרות תפקידים אחרים. הוא עוף מוזר בתעשיית המשחק האמריקנית. בניגוד לשחקנים אחרים החולמים על תפקיד ארוך בסדרה מצליחה, דה-לאנסי מקפיד שלא להשקיע יותר משלושה חודשים בפרוייקט בודד.
למרות שהדמות שהוא שיחק במסע בין כוכבים היא אחת מהדמויות המוכרות ואהובות בסדרה, הוא שיחק אותה רק ב-12 פרקים - לאורך כל הסדרות השונות, מה שמלמד משהו על הנוכחות שלו על המסך. בין השאר הוא גם שיחק תפקיד חוזר בסדרה סטארגייט ולאחרונה הופיע בכמה פרקים (לרבות פרק סיום העונה) של סדרת הדרמה Breaking Bad בהצלחה כזו שביקשו שיחזור לפרקים נוספים בעונה הבאה.
חוץ מתפקידי אורח בסדרות וסרטים, דה-לאנסי מטפח קריירה מצליחה בבימוי של אופרות וקריינות-ליווי ליצירות מוזיקות (לאחרונה סיים קריינות לפיר-גינט של גריג). את ההכשרה הקלאסית קיבל מהבית, מהוריו. הוא החל בבימוי של יצירות סימפוניות, אבל היות והחופש התאטרלי ביצירות כאלה מוגבל למדי, מכרים ייעצו לו לעבור לאופרות שהן יותר ממוקדות הופעה-בימתית בהגדרתן. אחד מהרגעים המשעשעים של הכנס נרשם לאחר שסיפר מספר פעמים על הקריירה המצליחה שלו בתחום ונשאל איזו אופרה הוא אוהב במיוחד - התשובה: “אני לא ממש אוהב אופרה”.
דה-לאנסי הוא דמות קצת בעייתית מבחינת מעריצים של סדרה מסויימת. הוא מקצוען המגיע לבצע תפקיד ועושה אותו, אבל מבחינתו מדובר בעבודה בלבד. הרשמים האישיים שלו מתפקידים שונים סובבים סביב חוויית העבודה עם הצוות והבמאי וסביב התפתחות הדמות (במידה ומופיע ליותר מפרק), ולא מסביב להקשר הרחב יותר של הסדרה. למרות שסטרגייט הייתה סדרה מצליחה והוא שיחק בה בכמה פרקים, הוא לא ממש רצה לדבר על התפקיד, כי הרגיש (בצדק) שהדמות לא התקדמה לשום מקום. על אחד מהפרקים האחרונים ששיחק בהם בסדרה “ווייג’ר” סיפר שהרגיש שהצוות עייף ומבצע את התפקידים בצורה מכנית, ושחש שהיו הזדמנויות שלא מומשו לשחקנים לפתח סצינות שהיו בהן. על הצילומים של Break Bad הוא הפליג בשבחים לאחר שסצינה מסויימת בה שיחק צולמה פעם אחר פעם במשך שעות עד שהתוצאה הייתה מושלמת בעיני הבמאי.
למתעניינים בצד הטכני של המשחק דה-לאנסי הוא אוצר בלום של ידע ואנקדוטות. הוא בד”כ מנסה למצוא את האלמנט החסר ולהכניס אותו ליצירה בה הוא מופיע: מסתבר שהדמות של Q הייתה רצינית בהרבה במקור והוא הכניס את האלמנט ההומוריסטי לדמות כשהחליט ליצור דמות שהיא הניגוד המוחלט לדמות של קפטן פיקארד שגולמה בידי פטריק סטיוארט. בפרק אחר יש סצינה בינו לבין וופי גולדברג (עוד שחקנית אורחת שהופיעה בסדרה מספר פעמים), שמגלמת דמות יריבה לדמותו, ושניהם מחווים בידיהם סימנים מוזרים. במשך השנים הוא נשאל בידי מעריצים פעם-אחר-פעם מה משמעות האיתותים האלה, ומדובר רק באלמנט ששניהם החליטו להכניס לסצינה כשחשו שמשהו חסר בה, ולא בחלק מהתסריט המקורי.
בניגוד לצילומים היום, המבוצעים עם מצלמה ידנית, כשהטכנולוגיה מפצה על הרעידות של הצלם, הצילומים בזמנו היו קשים משמעותית, היות והייתה מצלמה בודדת על חצובה או מתקן סטטי כלשהו. הוא הדגים כיצד בסצינה ממוצעת הכוללת ישיבה של חברי צוות הספינה, כשכל פעם חבר צוות אחר מדבר, בעצם צולמו לא פחות משבע סצינות שונות, כשבכל הסצינה מצולמת מחדש מסביב לאותה דמות ובעריכה הכל מחובר לסצינה אחת. אותו סצינה ארכה מספר דקות על המסך, ודרשה שעתיים לצילום. קושי אחר בסדרת מד”ב היה החלפת התלבושות. הדמות ששיחק הייתה מסוגלת להחליף את המראה שלה בנקישת אצבעות. זה דרש ממנו להישאר קפוא לאחר שהקיש באצבעותיו, אז צולם בתמונת סטילס, החליף תלבושת, וחזר לאותו המקום לעמוד באותה תנוחה בה צולם לפני שהמשיכה הסצינה.
הוא גם סיפר על טכניקות אישיות למשחק. בתפקיד מסויים הוא נדרש להסתכל על אהובתו יורדת במדרגות, כשהמצלמה אמורה להתמקד בפניו. התסריט כתב שהוא אמור להיראות “מאוהב”, לא בדיוק הבעת פנים שקל להגדיר. היות ולא לבש תחתונים באותו יום (כנראה שהוא אינו חסיד גדול של הלבשה תחתונה) בתור פיתרון הוא בחר להכניס את ידיו לכיסים ולהביט למעלה במבט של “אני לא לובש תתתונים ואתם לא יודעים את זה”. כנראה שזה עבד…
למרות ההתפתלויות שלו כשנשאל חלק מהשאלות הסובבות סביב מסע בין כוכבים (השאלות השנואות עליו הן אלה המתחילות ב-”what if“), דה-לאנסי בהחלט מתייחס ברצינות לתפקיד שנתן עידוד משמעותי לקריירה שלו לפני כעשרים שנה, ושמאפשרת לו הכנסה-צידית נאה מכנסים כמו זה הישראלי (כמובן שבקנה מידה גדול בהרבה). הוא בקשר עם לא-מעט שחקנים ובמאים מהסדרה, לרבות רוברט פיקרדו שביצע איתו קריינות לדיסק פסקול מהסדרה ולאונרד נימוי (”ספוק”) איתו הייתה לו חברת הפקה. הוא ומשפחתו מאוד פתוחים וחברותיים והוא מדבר עם מעריצים בגובה העיניים ללא שמץ של התנשאות. הביקור שלו היה חווייה לאוהדי הסדרה, ולדעתי גם מי שאינו ממש צופה בה היה נהנה לשמוע אותו מדבר.
נקווה שיחזור לביקור נוסף בעתיד.
מאת admin נושאים 
