Dotmad.net בעברית

לפני יומיים יצא הסרטון החדש בסדרת הסרטוני יוטיוב המחודשים של החבובות המיתולוגיות.

לאחר ביצועים מרשימים ל”רפסודיה בוהמית” של קווין ולכמה יצירות קלאסיות, הפעם השף השוודי מציג את הגרסה שלו ללהיט המיתולוגי “פופקורן”, הזכור לחלקינו מהמשחק דיגר.

הנוסטלגיה עניינה אותי מספיק כדי להתחקות אחרי השורשים של המוזיקה, והופתעתי לגלות שמקורה עוד בשנת 1969, כשמוזיקאי ומלחין בשם גרשון קינגסלי, יהודי שאפילו גדל כמה שנים בקיבוץ בישראל (לפני קום המדינה), שמע פופקורן במיקרוגל, וחשב על רעיון ליצירה מוזיקלית של פופ אלקטרוני. לטענתו (באתר שלו) הוא הלחין את העיקר שלה תוך 30 שניות.

השיר שוחרר כחלק מאלבום הסולו הראשון שלו, אבל זכה להצלחה הגדולה כשלוש שנים מאוחר יותר באמת כשקיבל גרסת כיסוי בידי להקת “חמאה חמה“, שהיא הגרסה המוכרת לנו היום. הדיסק שלהם נמכר ביותר משני מליון עותקים בעולם עד היום.

בניגוד לנורמה המקובלת אני לא מתכוון להיות מומחה צבאי ולטעון כיצד הפעולה על האונייה הייתה צריכה להתבצע.

ניסיתי להיאבק בזה, אבל זה בכל מקום, אז עדיף להצטרף להמונים מאשר להיות המוקד ללינץ’

עם כל ההתנהגות הבעייתית והשאלות שעלו בשנים האחרונות, קל לשכוח שמדובר באומן מהשורה הראשונה.

כנס שערכה הבלוגרית זרובבלה מעורר וויכוח על הרלוונטיות של התכנים שלו: יובל דרור שואל לא האם יש לגברת יכולת, אלא האם היא יכולה ללמד אחרים. אביעד מעלה שאלות בנוגע לתכנים שהיו אמורים להיות בכנס בנוגע לבלוגינג מסחרי.

לשניהם עונה דור גרבש, המפתח מאחורי האתר שפתחה זרובבלה, בלינק למאמר בגלובס על החוסר נכונות שלה למכור עצמה “לתאגיד”, אבל זו אינה תשובה לטענה בנוגע לארוע עצמו.

לא הייתי בארוע, אבל חשבתי לתרום את השנקל שלי בנושא:

1. אני מאוד מעריך את ההשגים של זרובבלה כולל (אבל לא רק) השימוש שלה במשאב טבעי שעמד לרשותה - המראה האטרקטיבי שלה (וחלק מהמגיבים בנושא בבלוג של יובל דרור הם שוביניסטים נבערים). הבעייה היא שלא לכולם/כולן יש את המשאב הזה.
2. אני גם מעריך את הנכונות שלה לבנות מותג סביב עצמה, כולל ההקפדה על לבוש וורוד 24/7 - אבל שוב, לא כולם מסוגלים להקרבה עצמית ברמה הזו.
3. חלק מהמיתוג הייחודי שבנתה מבוסס על אווירת שטות - שוב לא משהו שמתאים לכל אחד/אחת.
4. הכנס היה בתשלום.

לכן, בתור צופה מהצד, למרות שהתוכנייה נראתה מסקרנת, העדפתי שלא לשלם ולהגיע לכנס שייתכן ויהיה ממוקד בתכנים שאין ביכולתי/רצוני לממש.
דור, אם זה לא היה התוכן של הכנס, קחו את זה לתשומת ליבכם בעתיד - להגדיר יותר במדוייק מיהו קהל היעד של כנס כזה.

חודש עמוס בארועים חברתיים היה לנו. באמת - קשה לי לזכור חודש עמוס בארועים כמו מרץ

1. כנס של איגוד האינטרנט הישראלי
2. לא פחות משלושה ארועי “גראז’ גיקס” שונים (מסיבות והרצאות לגיקים) ,כשבד”כ מדובר על ארוע בחודש
3. כינרנט - ארוע חברתי בסוף שבוע לגיקים בכירים
4. כנס COM.Vention09 של דה-מרקר
5. שתי ארוחות בוקר (ת”א וחיפה) של ג’ף פולבר (עוד סוג של ארוע חברתי, אבל בבוקר)
6. כנס ישראל ליזמות בטכניון
7. כנס טקונומי בתל אביב

ועוד כל מיני התכנסויות חברתיות וארועים מקצועיים קטנים יותר מאלה המוזכרים כאן. והמדהים הוא שיש לא מעט “אלפא גיקים” שניתן לראות בכל אחד מהארועים.

אז אני מבין למה מגיעים לשם יועצי מדיה חברתית - שם הרי הם משיגים לקוחות חדשים. אני מניח שאני מבין איך ניתן לראות את יוסי ורדי ברוב הארועים האלה - חלקם סובבים (לפחות חלקית) סביבו. כנ”ל לגבי ג’ף פולבר.

אבל יש לא מעט יזמים שניתן לראות בכל אחד מהארועים האלה, ואני תוהה לגבי האפקטיביות שבהשקעת הזמן שלהם - הרי זה זמן שבו אינם מפתחים את החברה שלהם. ואולי אני טועה, אבל אני חושב שבניגוד ללפני שנה/שנתיים, גיוס כספים בארועים הנ”ל גם הוא לא אלטרנטיבה רצינית.

כשכיר, אני יכול רק לתהות - האם השתתפות בכל הכנסים האלה פרודקטיבית ליזם המתחיל/מצליח?