Dotmad.net בעברית

את ה”קריירה” שלי כבלוגר התחלתי באתר Blogger.com, בו כתבתי בלוג באנגלית.

מאוחר יותר התוודעתי לאתר/קהילת הבלוגים בחסות מייקרוסופט ישראל שהקים יוסי תאגורי, ושם פתחתי בלוג חדש, בו כתבתי בעברית ובאנגלית.

יוסי עזב את מייקרוסופט לפני כשנתיים, ולפחות מבחינת התחושה האישית שלי - האתר שהקים השתנה. אם לפני כן הייתה הרגשה שלאתר “יש אמא ואבא”, לאחר העזיבה הוא התייתם. בשלב כלשהו, בעקבות שינויים עיצוביים באתר איתם לא הסכמתי ותחושה של לחץ בנוגע לאופי התכנים שכתבתי החלטתי שהגיע הזמן לעבור לבלוג עצמאי משלי.

לאור העובדה שלא רציתי לנטוש לגמרי את הבלוג הוותיק שלי, פניתי לליאור, שהיה אחראי על האתר באותו זמן:

אני מעוניין לבצע אגרגציה של פוסטים מבלוג אחר לבלוג באתר הבלוגים
הבלוג שלי באתר הוא
http://blogs.microsoft.co.il/blogs/dotmad/
והפיד לאגרגציה
http://pipes.yahoo.com/pipes/pipe.run?_id=dgoEJDXK3RG96YnL_g6H4A&_render=rss

הפנייה הייתה בסוף מרץ. באמצע יוני קיבלתי את התשובה הבאה:

הי עדי
מצטער על זמן ההמתנה הארוך - המייל שלך הסתובב אצלי בתיבת ה Inbox
עדכנתי את הבלוג שלך לקבל פוסטים מהפייד שצרפת.

אבל כבר תוך מספר ימים הבחנתי בבעייה - כל פוסט שכתבתי כאן בבלוג הופיע באתר השני עשרות רבות של פעמים, ולכן שלחתי לליאור את המייל הבא ב-22 ליוני:

הי ליאור
תודה רבה על החיבור של הבלוג, אבל בכל זאת, נראה שיש בעייה כלשהי, כי כל פוסט מופיע מספר פעמים
הפיד נראה לי תקין, אז אם זה משהו אחר שאני צריך לשנות אשמח לשמוע ממך

ב-6 ליולי קיבלתי את המייל הבא:

הי עדי
האם הבעיה הסתדרה ?

הנחתי שליאור פתר את הבעייה, והכל בסדר. לצערי - זה לא היה המצב. ב-18 לאוגוסט, לאחר שהייתי בטוח שהבעייה עדיין קיימת (לא רציתי להטריד את ליאור סתם) שוב עדכנתי אותו בנושא. ללא תשובה. מאוחר יותר שמעתי שליאור כבר לא עובד בתפקיד אחראי אתר הבלוגים.

בינתיים כבר הספקתי לקבל מספר מיילים מאנשים המתלוננים על כך שאני מציף את קורא ה-RSS שלהם, לרבות תלונות בטוויטר. אני יודע שאנשים מרגישים שהופצצו בספאם מהבלוג שלי, אבל אני הקורבן כאן. מאוד מתסכל לדעת שאנשים בתחום בו אני עובד לומדים להכיר אותי בתור ספאמר, ובלי שיהיה לי כל קשר לנושא.

אני גם מתוסכל מהעובדה שלא מפורסמת דרך ליצירת קשר עם האחראים על האתר (אתם מוזמנים לחפש, כי אני לא מצאתי). את ליאור איתרתי במקרה דרך מישהו נוסף, ואת חגי רק כתוצאה מכך שהגיב לפוסט התנצלות קודם שכתבתי. ואם חגי יעבור לתפקיד אחר? מה אז? (ולא, פרסום אינפורמציה בבלוג בודד מהבלוגים באתר אינו מספק)

במקום ליאור נכנס לתפקיד חגי. הוא מודע לבעייה ואני מקווה מאוד שהוא מטפל בה. מעבר לתחינה לחגי ובקשה שיפתור את התקלה בהקדם האפשרי אין לי הרבה מה לעשות, למעט התנצלות לכל מי שנפגע מהתקלה הזו.

וחגי, לאחר שתפתור את התקלה הזו, אני בטוח שרוב הכותבים באתר ישמחו לפתרון בעיית הספאם (האמיתי) המגיע לתיבות הדואר של הכותבים מטופס יצירת הקשר בבלוג שלהם.

לפני כמעט חצי שנה, במהלך הכנס למפתחים של מייקרוסופט, Developer Academy 3, הציג גיא בורשטיין בהרצאה שלו אתגר לנוכחים המשתמשים בטוויטר: מי שיעלה לחלל האוויר את המספר הרב ביותר של הודעות המכילות את תגית הכנס יזכה בפרס (עכבר אלחוטי).

התוצאה? תגית הכנס הפכה למגמה (trend) ברמה עולמית לזמן קצר. תוצאה נוספת - אנשים העוקבים אחרי המשתתפים בכנס שהשתתפו בתחרות נאלצו לסגור את טוויטר לכמה שעות או לחילופין להפסיק לעקוב אחרי הספאמרים בפוטנציה. והכל בגלל עכבר קטן.

למה אני נזכר בזה?

כי אתמול היה כנס Techonomy בתל אביב. נאלצתי לוותר עקב עומס בעבודה (וריבוי הכנסים החודש), אבל הבנתי שהיה כנס מאורגן למופת וכל הנוכחים מאוד נהנו, שלא לדבר על כך שהוצגו כמה סטרטאפים מעניינים. כל הכבוד לאורלי יקואל שארגנה את הכנס.

אבל הייתה לכנס תופעת לוואי קטנה. במשך ארבע או חמש שעות הטוויטר שלי (ושל אחרים) היה מוצף בהודעות עם תגית הכנס. מדובר בכמה מאות הודעות במהלך בערך ארבע שעות, כשרובן נראו ככה:

1. Technomony is great
2. The event is great
3. Having a lot of fun
4. Having a great time

היו עוד נוסחים, אבל אני חושב שהמכנה המשותף ברור כאן. רציתם להבין פרטים על הכנס, המצגות או המרצים? רק חיפוש מאוד-מאוד ממוקד היה יכול למצוא שביבי מידע כאלה.

למיטב הבנתי הסיבה למהומה הייתה מסך על הבמה שהציג את ההודעות האחרונות בטוויטר עם תגית הכנס בזמן אמת. מסתבר שגם גיקים צמאים לחמש-עשרה שניות התהילה שלהם. אפילו אם הם לא מקבלים עכבר אלחוטי בתור פרס. טרנד פופולרי בטוויטר גם מהר מאוד ימשוך אנשים שיצרפו את התגית להודעות שלהם גם אם אינן ממש קשורות אליה.

ההייפ מסביב לטוויטר בתקופה האחרונה צומח למימדים בועתיים בגודלם. מדברים על כך שחיפוש בטוויטר יחליף את החיפוש בגוגל, על כך שטוויטר הרג את הבלוגים, ועל כך שאתרי החדשות מאויימים על ידי עדכוני החדשות המיידיים בטוויטר. ועוד אומרים שלאנשי מחשבים אין דמיון…

1. טוויטר יחליף את גוגל כמנוע חיפוש - גוגל גם על חורבות של מנועי חיפוש שהיו לפניו (ובתחילת דרכו סיפקו יותר תוצאות לחיפוש) על בסיס רעיון פשוט: יותר תוצאות רלוונטיות. אם כל מרצה שמציע תמריץ דל לטוויטרים יכול ליצור מקסימום ספאם במינימום מאמץ, הרי שקל לגרום לחיפוש בטוויטר להיות חסר ערך. נסו לבצע חיפוש על הכנס אתמול ולספור מתוך כלל ההודעות כמה הן באמת אינפורמטיביות.
2. טוויטר יחליף את אתרי החדשות - בדיוק כמו שציינתי בסעיף הקודם, טוויטר מדגים את הבעייה הגדולה של הרשתות החברתיות היום: עודף “רעש”. היחס בין מידע לרעש בטרנדים פופולריים אינו טוב במיוחד.
3. טוויטר הרג את הבלוגר - אני מכיר לא מעט בלוגרים המתנגדים עקרונית לפוסטים “מטעם” או לפרסומות בבלוג שלהם. גם אלה שמפרסמים פוסטים או סקירות מוזמנות, משתדלים לציין זאת, בנוסף ליצירת תוכן ייחודי ו/או ערך מוסף כך שהפוסט לא יראה כמו פרסומת. מצד שני, אותם אנשים לעיתים קרובות לא מפעילים רמה דומה של צנזורה על ההודעות שלהם בטוויטר. ככלל, תוכן בבלוג כמעט תמיד יהיה איכותי יותר מתוכן בטוויטר.

טוויטר הוא כלי נהדר לשיתוף, קשר עם חברים, מציאת אינפורמציה - אבל הוא עדיין לא בוגר מספיק כדי לעמוד בפני עצמו במקום כלים מהמדיה “הישנה”.

אריק תייג אותי בגרסה האחרונה של “7 דברים שלא ידעתם עליי“. זה הגמול שלי על כך שאני שומר על פרופיל פעיל בפייסבוק.

1. התמונה שמופיעה בפרופיל שלי בפייסבוק ובבלוגים שונים אינה באמת תמונה שלי (ואני חושד שלא חידשתי לכם משהו כאן). זה התחיל בתור חצי בדיחה בבלוג המקורי באנגלית, וכיום זה הגיע למצב כשאני אומר את שם הבלוג התגובה היא “אה, זה עם התמונה של הכלב המצדיע”. מותג מצליח לא נוטשים.
2. אני גר באשקלון משיקולים כלכליים (רציתי בית פרטי זול). כן, זה המקום שבו בלילה סופרים גראדים במקום כוכבים. לא שאני נותן לזה להפריע לי. 
3. כשגדלתי אמא שלי סירבה בתוקף לבעלי חיים בבית (למעט דגים, ולא כיף ללטף אותם). אני חושד שהיום היא מקללת את עצמה על זה, כי אני אבא גאה לארבע כלבות ושני חתולים, כולם אסופיים.
   הכלבה הראשונה ננטשה כגורה ליד דלת הדירה הקודמת שלנו כשניפחתי בלוני יום-הולדת כהפתעה לאשתי. כששמעתי יבבות מחדר המדרגות הכנסתי אותה והערתי את אשתי. בלילה הגורה ישנה איתנו במיטה כשאנחנו ערים מחשש למעוך את הקטנטונת. בבוקר היא התעוררה, התמתחה, ורוקנה את השלפוחית על הכרית של אשתי. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. 
4. כהמשך הגיוני לשני הסעיפים האחרונים, שנינו מתנדבים כיום בעמותת אס.או.אס. חיות אשקלון, אני אחראי על אתר האינטרנט. אותי אפשר להאשים אם אין תאימות לפיירפוקס.  
5. בשנתיים האחרונות גיליתי שאני טיפוס חברתי יותר משחשבתי, ושאני מאוד נהנה לפגוש אנשים מוכרים או זרים בארועים חברתיים שונים. זה הגיע למצב בו בטיול האחרון בארה”ב מצאתי את עצמי מנהל שיחה על בעיית הטרור עם בעל חנות עתיקות שירד מהארץ, על שכירי החרב בעירק עם זר כלשהו בתחנת רכבת, ועל הקמפיין של אובמה עם שיכור ברכבת (אשתי עדיין לא סלחה לי על זה). 
6. את ההפסד הראשון שלי בבורסה עשיתי על מנייה של קומברס. מיד לאחר התפוצצות הבועה הקודמת, אי שם בשנת 2001, המנייה צללה משער של מעל ל-115 לשער של 28 דולר. הייתי בטוח שאין סיכוי שהמנייה יכולה לרדת נמוך יותר מזה וקניתי אותה. בשנה שחלפה היא המשיכה לרדת עד לשער של 7 דולר. בסופו של דבר מכרתי בשער של 20 דולרים אחרי כמה שנים טובות של תסכול. 
7. אני סובל (למעשה אשתי סובלת) מנטייה של הזנחת שעות שינה לטובת פעילויות אחרות. זו גם הסיבה שאני כותב את הפוסט הזה בשתיים בבוקר.

עכשיו תורי לתייג אנשים כדי שיהיו קורבן להתעללות הוויראלית הזו (צחוק מרושע): מאיה, אלון, “מושון“, גילי, דרור, יונתן, דורון.

No one expects the spanish inquisition

יום הבלוגים שהגיע אלינו יכול להיחשב כהתעללות (על מי אמליץ? מי יעלב אם לא אמליץ עליו?) או כהזדמנות. הרעיון בפשטות הוא לבחור חמישה בלוגים ולהמליץ עליהם. המטרה היא ליצור קשרים קהילתיים חדשים בין בלוגרים.

בעבר המלצתי על בלוגים חדשים (או כאלה שהיו חדשים מבחינתי), אבל אני לא בטוח שהגישה הנ”ל עדיין רלוונטית, אבל זה לא ימנע ממני לנסות את כוחי להמליץ עוד פעם (אחרי השנה שעברה) על חמישה בלוגים: 

1. בהתהוות - נגה עמית היא כותבת מאוד מוכשרת, מוכשרת עד כדי כך שגם כשהיא כותבת על מיסטיקה (ואני לא טיפוס מיסטי במיוחד) היא מאוד מעניינת. החיסרון היחיד הוא הנטייה שלה להזניח את הבלוג האומלל. אני מקווה שההמלצה הזו (ועוד כמוה) יעודדו אותה לטפל במסכן טוב יותר.
2. טלוויזיה = מציאות - מאיה שובל (מבלוג קבוצות הדיון) בבלוג טרי על תוכניות ריאליטי והחיים שמחקים אותן (או שלא).
3. תעשו לט גו - בלוג משותף של ניב קלדרון ולוטם חיון על רווקות, זוגיות ומערכות יחסים.
4. דברים קטנים - כתיבה צינית (ומצויינת) על טכנולוגיה והחיים בכלל.
5. הבלוג של עמותת אס.או.אס. חיות אשקלון - (זהירות: קידום חסר בושה לפניך!) אני מנהל את הבלוג הזה, למרות ששאר חברי העמותה לא ממש מבינים עדיין למה צריך בלוג בכלל. יש לו הרבה לאן להתפתח, ואשמח להערות או תרומות (תוכן או כסף).

אז איך אתם מחליטים על אילו בלוגים להמליץ?

חבר שלי שוקל לאחרונה (בעידוד נמרץ מצידי) לפתוח בלוג משלו (בעברית). הוא פנה אלי בשאלה לגבי הפלטפורמה המתאימה.

הדילמה הראשונה לדעתי היא בין בלוג פרטי (כנראה בוורדפרס) על שרת אחסון כלשהו ודומיין שמפנה אליו, לבין בלוג בבלוגייה משותפת כמו האתר הזה:

• ייתרון של בלוג פרטי - שליטה מוחלטת על כל מאפיין של הבלוג.
• ייתרון של אתר משותף - במידה וקיים עמוד ראשי הפוסטים המתפרסמים שם זוכים לחשיפה שאינה קיימת בבלוג פרטי.

אם בוחרים בבלוגיה, אלו האפשרויות שחשבתי עליהן:

• בלוגר - יש שליטה גדולה על הצורה (layout), שליטה מוחלטת על התוכן, אין דף משותף. עדיפות בחיפושים בגוגל (מרושם אישי).
• בלוגלי - ממשק עברי, אבל השליטה בצורה מוגבלת (בפעם האחרונה שבדקתי אפילו לא תמכו בגוגל אנליטיקס אישי).
• ישראבלוג - דף ראשי, מאוד פופולרי. שליטה בצורה מוגבלת. רוב הבלוגים נראים כמו דפי מייספייס (וזו אינה מחמאה).
• תפוז בלוגים - דף ראשי, משלם לבלוגרים על כניסות (סכומים קטנים לרובינו), חשוף לצנזורה אפשרית ומסירת פרטים מצד תפוז במקרה של איומים בתביעות

מייקרוסופט ישראל - האתר הזה. שליטה גדולה במראה הבלוג ודף ראשי. מצד שני, בלוג שאינו טכני במהותו עלול להיתקל ברייטינג נמוך ובביקורת.

• דה מרקר קפה - דף ראשי, פופולרי למדי. שליטה מוגבלת במראה הבלוג. היו מקרים של צנזורה (מחיקת פרופיל) מצד דה מרקר (פחות מבתפוז). גם שם ההתנהלות בעייתית בהקשר של הגנה על בלוגרים.
• וורדפרס - מקביל לבלוגר לפי ההתרשמות שלי, כנראה שליטה גדולה יותר במראה הבלוג.

מה דעתכם?

במה הייתם בוחרים כיום אם הייתם מקימים בלוג חדש? ולמה?

גיא כותב שלדעתו יותר בלוגרים באתר הזה אמורים לכתוב בעברית:

“אני חושב שיש מספיק מומחים שכותבים באנגלית. יש המון ידע באנגלית באינטרנט.
כשהתחלתי לכתוב את הבלוג שלי (בשנת 2003) התלבטתי אם לכתוב באנגלית או בעברית.
מתוך ציונות, החלטתי שיש צורך בידע טכני בעברית.”

 ואפילו חושב שזה התפקיד של מייקרוסופט עצמה:

“חבל שמיקרוסופט לא השכילה לגרום איכשהו לאנשים לכתוב כאן בעברית”

אני לא מסכים.

את רוב הבלוגים כאן כותבים אנשים העובדים עם כלים שנכתבו באנגלית, שרובם מאפשרים עבודה איתם באנגלית בלבד, ושהמידע העדכני והרלוונטי ביותר בנוגע אליהם כתוב באנגלית.
והדבר נכון לא רק לבלוגרים כאן, אלא לרוב אנשי המקצוע, בייחוד מפתחים. עוד לא נתקלתי במפתח תוכנה (כולל כאלה ששליטתם באנגלית אינה מושלמת) שלא חיפש פתרונות לבעייה שלו ע”י הקשה באנגלית של חיפוש בגוגל או הביט בספר הכתוב באנגלית.

האם יש אנשי מקצוע בתחום המחשבים הנרתעים מקריאה של מקורות באנגלית? אני מניח שכן. האם זה ראוי לשבח? ממש לא.
להיפך, לדעתי זה מגביל את יכולת הגדילה והלמידה שלהם בצורה חמורה. איני רואה צורך מיוחד לפנות דווקא לקהל המצומצם הזה, במיוחד כשבצד השני של המתרס יש ציבור עצום של אנשי מקצוע מכל העולם המעדיפים את השפה האנגלית בתור הקשר שלהם לאינפורמציה מקצועי.

יידע הוא דבר אוניברסלי. אם יש לי ידע לשתף אני מעוניין לשתף אותו עם מפתחים כמוני בכל העולם, ולא להתבצר מאחורי חומות הגטו ולשמור אותו רק לדוברי העברית. יתרה מכך: אני אוהב את העובדה שמפתח תוכנה בפיליפינים יכול להשתמש בפוסט שלי כדי לפתור בעייה שלו, ושאני יכול להשתמש בידע של איש תוכנה מגרמניה כדי ללמוד על פתרונות שלא חשבתי עליהם.

אתה רוצה ציונות? כתוב תוכנות שישתמשו בהן בכל העולם. פרסם עצמך כבר סמכא עולמי, בלי להצניע את ארץ מוצאך.
בלוג בעברית? לא קשור לציונות…