16th Sep 2008
מתי הופך הסטטוס-קוו לתקן?
איגוד האינטרנט הישראלי פרסם השבוע את ההודעה הבאה:
לבדוק חשבון בנק? לא עם “כרום” ו”אקספלורר 8″:
מעל 10 אחוז מאתרי האינטרנט בארץ לא מתאימים לצפיה בדפדפנים החדשים, “כרום” ו”אקספלורר 8″
ההודעה ממשיכה:
מהנתונים (של איגוד האינטרנט הישראלי וארגון ה-W3C) עולה, כי כ- 10 אחוז מהאתרים בארץ יהיו בלתי נגישים כלל. אתרים אלו כוללים את מרבית אתרי הבנקים, קופות החולים, רשות שדות התעופה, ביטוח לאומי, HOT, משטרה, מערכת הלמידה של אתרי האוניברסיטאות וכן חלק מאתרי העיריות. בנוסף, 40 אחוז מהאתרים יוצגו בצורה מבולגנת אך יהיו שמישים.
וההסבר:
הדפדפנים החדשים תומכים בהמלצות תקני ה-W3C, הכוללות שימוש בתגיות HTML באופן תקני, דרכים להפיכת אתר לנגיש, צורת שימוש בלינקים ועוד. ולכן, רק אתרים שתומכים גם הם בתקנים אלו, יוצגו היטב. כיום בארץ, מרבית האתרים אינם בנויים לפי המלצות התקן ולכן לא ייראו היטב על גבי דפדפנים אלו.
ומהי המסקנה של הכותבים?
מהאיגוד נמסר, כי הבעיה טמונה באופן בניית האתרים, ולא בדפדפנים עצמם
טעות.
לפי הנתונים שפרסם האיגוד בסביבות 50% מהאתרים בארץ אינם תואמים לתקן הקיים. במצב כזה, לא בטוח מה התועלת בתקן הנ”ל.
ניקח דוגמה מתחום השפה העברית: האקדמיה ללשון העברית קובעת את “התקן” לשפה - אבל כמה מאיתנו משתמשים במונחים כמו “כרוכית” בחיי היומיום?
אז מה יותר הגיוני - לצפות ששתי חברות המשחררות דפדפנים חדשים (ודי מיותרים) לשוק רווי יעשו את כל המאמצים כדי להתאים את המוצרים שלהן למצב הקיים, או שכמה מליוני אתרים יבצעו “אוברול” בגלל שני הדפדפנים האלה?
