ממשק חדשני מול ממשק קונבנציונאלי /  רן לירון

בשביל שהאתר או המערכת שלך יצליחו, חיוני לספק למשתמש ממשק נוח, ברור ושימושי. במאמר הקודם דנתי בחשיבות השמירה על עקביות למוסכמות מקובלות. איל שחר כתב בתגובה ש” עקביות היא לא ערך עליון…”.

אכן – עקביות היא אמצעי, לא מטרה. לשמירה על  מוסכמות מקובלות יש מחיר והשלכות. ממשק שמבקש לשמור על תאימות למה שמקובל ומוכר למשתמש, יתקשה להיות גם שונה וחדשני.

במאמר זה אדון ביתרונות וחסרונות של ממשק עקבי ושגרתי מול ממשק חדשני ושונה. 

לממשק חדשני שלוש יתרונות מרכזיים:

1. ערך השיווקי של חווית המשתמש:

פרופסור מרשל מקלוהן , חוקר נודע בתחום התקשורת, טבע את המשפט “המדיום הוא המסר”. האמצעים והאופן בהם מערכת מציגה אינפורמציה, משפיעים לא פעם על הצופה יותר מאשר התוכן עצמו.

גופים רבים מבקשים למצב את עצמם כחדשניים / שונים / בעלי ערך מוסף מיוחד. ממשק חדשני ומעניין, שמשדר תחכום, מקוריות ומחשבה יצירתית, יכול לשמש ככלי מרכזי להעברת המסר הזה.

ה-web מתפתח ומשתנה ללא הרף, אבל כבר התגבשו אופנות עיצוב הנפוצות במגזרים שונים. אתרים של בנקים, לדוגמה, מבקשים להציג רושם מקצועי, מאורגן ורציני יחד עם שפע של מידע. אם נבחן את האתר של בנק הפועלים (נכון למאי 2008) מול האתר של בנק לאומי נוכל למצוא דמיון רב בניהם. שניהם עשו שימוש בעיצוב נקי, מסודר, מחולק לקוביות שמופרדות זו מזו באזורים לבנים.

 

בנק דיסקונט, לאומת זאת, כנראה מתוך רצון למצב עצמו כצעיר, חדשני ומחויך, בחר ללכת בכיוון שונה מאוד. אפשר להתווכח על טיב העיצוב של האתר, אבל לגבי דבר אחד אין ספק – הוא שונה. זה המסר שדיסקונט מנסה ומצליח להעביר דרך השימוש בעיצוב לא סטנדארטי. מעניין לציין שהאתר של חברת הבת, בנק מרכנתיל דיסקונט, לא עבר (נכון למאי 2008) את מתיחת הפנים הזו, והוא נראה דומה מאוד לאתרים של  בנק הפועלים ובנק לאומי. 

2. ייעול תהליכי העבודה:

המוסכמות המקובלות של מבנה ממשק ותהליכי עבודה מגבילות את האפשרויות העומדות לרשותנו. לא פעם מערכות משמרות מוסכמות מיושנות לאורך שנים, גם כשמוסכמות אלו כבר לא רלוונטיות לדרישות העדכניות. לעיתים, כשמבקשים להציע ערך מוסף אמיתי (להבדיל מעטפת שיווקית בלבד) ניתן לעשות זאת רק באמצעות פריצת המוסכמות המקובלות של עיצוב ממשק. האתר go2web20, לדוגמה, מציג קישורים לאתרי web 2.0. האתר ביקש להציג הפניה לאתרים רבים מאוד. הפתרון המקובל של רשימות טקסטואליות של קישורים מגביל מאוד את כמות הקישורים שניתן להציג באופן ברור במסך אחד. גופן קטן לא יהיה קריא, גופן גדול יתפוס הרבה מקום. הפתרון של go2web20 – הצגת רשת של איקונים  גדולים, ללא כל טקסט. האתר מצליח להציג במסך אחד ללא גלילה קישורים ליותר מ-40 אתרים שונים (פי 3 ויותר מ-Google) ועם זאת להראות בבירור לאן יוביל כל קישור. 
דוגמה נוספת היא תוכנת Picasa של Google. ברוב התוכנות הגישה לקבצים מתבצעת דרך המבנה הסטנדארטי של עץ הספריות. הדבר מקשה על עיון בתמונות שמפוזרות בספריות רבות.ב- Picasa פתרו את הבעיה בצורה פשוטה אבל לא קונבנציונאלית. התוכנה מאפשרת לראות ברצף את כל התמונות במחשב, ולמיין אותן במגוון צורות בלי קשר לתיקיות בהן יושבות התמונות.  

3. ניצול יעיל של טכנולוגיות חדשות:

הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר. לא פעם נעשה בממשק שימוש בטכנולוגיה חדשה, תוך הסתמכות על מוסכמות של מערכות ישנות. לא פעם הטכנולוגיה הנפוצה אצל המשתמשים משתנה, אבל מנהלי האתרים מתאמצים עדין לעמוד במגבלות שכבר לא חשובות כפי שהיו בעבר. דוגמה טובה לכך היא נושא הרזולוציה. המוסכמה המקובלת כיום היא התאמת האתרים  לרזולוציה של 800×600 פיקסלים. רוב האתרים הישראלים לא מנצלים באופן יעיל רזולוציה גבוהה. בפועל, מספר המשתמשים בעובדים ברגולציה של 800×600 קטן בכל יום, ואילו מספר המשתמשים ברזולוציות גבוהה – 1024×768 ויותר גדל ללא הרף. האם באמת צריך להתאים את האתר שלך למוסכמה הישנה והמגבילה של 800×600?

תלוי במאפייני המשתמשים שלך. על נושא הרזולוציות המסך ודרכי ההתמודדות איתן ארחיב באחד המאמרים הבאים. 

עד כאן לגבי היתרונות המרכזיים של ממשק חדשני ולא קונבנציונאלי. לגבי יתרונות השמירה על מוסכמות מקובלות כתבתי בהרחבה במאמר הקודם.  

מספר יתרונות נוספים לממשק קונבנציונאלי שיש לקחת בחשבון:

1. קל ללמוד ממשק קונוונציונאלי:

ממשק קונוונציונאלי מאפשר זיהוי מיידי של פונקציונאליות ללא מאמץ לימוד. כשלקוח מגיע בפעם הראשונה למערכת שנראית ופועלת באופן דומה למערכות שהוא כבר מכיר, הוא יכול לגשת ישר לעבודה. כלקוח מגיע למערכת שנראית או פעולת באופן שונה ממה שהוא מכיר, הוא צריך להשקיע מאמץ בלימוד המערכת. הוא עשוי להשקיע את המאמץ הזה, או לוותר ולנטוש את המערכת. 

2. קל וזול לתכנן ולעצב מערכות קונוונציונאליות:

תכנון, מימוש, בנייה ותחזוקה של אתר סטנדארטי דורשת פחות זמן ופחות מומחיות מבניה וניהול של ממשק שמתבסס על כל הטכנולוגיות החדשניות ביותר, באופן שונה מכל דבר שנעשה בעבר.  

3. קונבנציונאלי = בדוק ומוכח:

לא צריך להיות מקורי בכל מחיר.הסיכוי לבעיות קטן יותר עם פתרונות שנוסו בהצלחה במערכות אחרות. מה שעבד טוב בעבר כדאי להמשיך לנצל. בממשקים שמתבססים על כל החידושים וההמצאות האחרונים גלום סיכון. לא ברור עדין מה עובד ומה לא, מה המשתמש מבין ומה יבלבל אותו ומה העלות של תחזוקת המערכת. 

סיכום:

מתי נכון להיצמד לממשק הסטנדארטי המקובל, ומתי נכון להשקיע את המאמץ הנדרש לייצור ממשק חדשני ושונה?

ממשק קונבנציונאלי הוא הפתרון הנכון כאשר:

• אתם מוגבלים בזמן ובמשאבים ורוצים כמה שיותר מהר “לעלות לאוויר”
• חשוב לכם העביר מסר של ביטחון ורצינות
• חשוב לכם להקטין למינימום את הסיכון שמשתמשים יתקשו להשתמש במערכת שלכם.

כדאי להשקיע בממשק חדשני כאשר:

• עומד לרשותכם זמן לתכנן, לנסות, לבדוק ולשכלל ממשק שונה מהמקובל
• חשוב לכם מאוד להעביר מסר של ייחודיות ויצירתיות
• אתם פועלים בתחום בו למשתמש חשובה יותר החוויה מאשר האפקטיביות, והוא מוכן להשקיע יותר מאמץ בהבנה ומשחק בממשק.

בממשק חדשני מומלץ להקפיד שנשמר מספיק מהמוכר בשביל שהלקוח לא יחשוש, לא יצטרך להתאמץ יותר מדי בשביל לעבוד עם המערכת ולא ישגה בשימוש בה. אם אתם עושים משהו בדרך שונה משאר העולם, וודאו שאתם עושים זאת באופן אחיד לאורך כל המערכת. השמירה על עקביות פנימית, עקביות פונקציונאלית ועקביות צורנית (בהם עסקתי במאמר הקודם ) חשובות במיוחד בממשק חדשני ושונה. 

כמו תמיד – אתם מוזמנים לשלוח שאלות, בקשות והערות, לכתובת: RanL at matrix.co.il

רן לירון הוא מעצב ממשק בכיר בחברת מטריקס, מרצה לעיצוב ממשק ושימושיות בג’ון ברייס ומורה לאיקידו בבית הספר “רונדו”.

מאמר זה פורסם לראשונה במסגרת המידעון  סודות השיווק