23rd Oct 2007
חיפוש עבודה וחברות השמה
אולי לא הצצת לאחרונה בתוצרים של חברות גיוס שחוטאות לתפקידן. במקום לעזור למחפשי העבודה לטייב את קורות החיים שלהם, הן משאירות את קורות החיים כמו שהן ומוסיפות “פיסקה סיכום”. מתוך הפיסקה מבינים כמעט מייד שלמי שכתב אותה אין ולא כלום עם המקצוע של מבקש העבודה. כל מי שנותן את קורות חיים ל”קצבי” קורות החיים שיש שידע שבסופו של דבר סיכוייו לקבל משרה פוחתות באופן משמעותי עם קורות חיים “שחוטים”.
והוא גם מציין:
1 מכל 50 קורות חיים באמת עונה לפילטר שהצבנו לחברת כח האדם בעוד שיותר מ 70% ממי שפנו אלי דרך הבלוג עוברים את אותו פילטר.
קו”ח שמגיעים מחברת כל אדם אינם נמצאים בעמדת נחיתות, הסיכוי שהם יקלעו למה שביקשתי מאוד נמוכים.
בעבר השוק היה מחולק לחברות תוכנה וכמה עשרות חברות השמה. המצב כיום שונה מאוד - כמעט כל חברת תוכנה עוסקת גם היא בהשמה (אני מניח שהשיקול היה שאם מראיינים בכל מקרה, למה לא להרוויח מכך).
בהחלט ייתכן תרחיש שמועמד יפנה לחברת השמה גדולה ומוכרת, שתפנה אותו לבית תוכנה א’, שיפנה אותו לבית תוכנה ב’ ורק זה יפנה אותו ללקוח המעוניין להעסיקו.
מבחינת יוסי מדובר בתרחיש אימים - לא פסקה אחת המצורפת לקו”ח, אלא מספר פסקאות כאלה!
אז נכון שחברות השמה חוטאות לתפקידן ולא מסננות קו”ח כראוי, ובהחלט ניתן לעודד פנייה של אנשים רק דרך בלוגים או לוחות דרושים בבלוגים, אבל אני מכיר אישית אנשים שאני מחשיב כמפתחים מצויינים, שאינם קוראים בלוגים - את המפתחים האלה מחמיצים במקרה כזה.
אתר הבלוגים של מייקרוסופט זוכה לממוצע של 2000 מבקרים ביום - מה עם כל השאר?
ובנוגע להצגת דרישת שכר מקדמית בשיחת טלפון: בהחלט קיימים מצבים בהם חברה מסויימת מציגה דרישות למפתח שיודע 13 שפות בשנתו ופיתח בגן ילדים מוצרים שנמכרו לגוגל, ורק לאחר מספר ראיונות מסתבר שהחברה מציעה משכורות הנמוכות ב-30% מהנהוג בשוק.
קיים סיכוי סביר שאדם שנכווה מההתנהגות הזו עלול לטעות ולהציג דרישה בוטה מדי כבר בשיחת טלפון ראשונית. זה לא חכם, אבל אני יכול להבין מהיכן זה מגיע….
